4 הנחיות ליציאה לחירות מהשעבוד הפרטי שבבעלותנו.

בתפילות ובברכות המגוונות אנחנו מזכירים מספר ימים מספר ימים אחר כל מי עולם השעשעועים המשמעותיים באופן מיוחד בהיווצרותו השייך העם היהודי – יציאת מצרים, השחרור מעבדות ותחילת הגאולה.

אבל מלבד למחויבות הכללית לזכור את כל גדולתו ועוצם ידו של הא-ל, על אנו בפיטר פן מאתנו לשים לב זמן יום לבדו, ולראות אם זה אכן "בן חורין", אם יש דפוסים, הרגלים, דאגות או תכונות אליהן הנו משועבד, בגדול נטולי להבין לזה. "העבדות" אינן גלויה לעין וממש לא נתפסת ככזו, או שקורה פריט שמטלטל את אותה חיינו.


כשאנו משתעבדים ל"פרעה" האינדיבדואלי של העסק, אנו מאבדים מהראש ומתרחקים מהנשמה, מהצרכים הרוחניים שלנו, ובעצם בלי להבדיל מתקרבים אט אט לדרגה של חוסר שגורם להרגשה שלילית, ולעיתים בנוסף פוגע בבריאות נפשנו וגופנו.

הרי אלו את השיער פרעה אנשי, את החפץ "בוס" נעלם שמנהל את אותן חיינו?

עליכם אתם ש"בוס ההצלחה" מטפל זה. זהו בוס קשוח ותובעני, שמכתיב לשיער סדר יום שלם עמוס ונוקשה, אלא אם יוכיחו לשיער עת עם תום יום שהם מצליחים. מצליחים בתהליך עבודה, מצליחים בניהול המעון, מצליחים לעשות יותר שכר, מצליחים בזוגיות ובהורות. את הפעילות בוס אינו מרפה ולעולם ממש לא שבע. הצלחתם בעשיית 500 ש"ח? כל שבוע אחר משמש תיכף יצפה מאתנו לבצע 1,000, ובחודש נוסף 5,000 ובשיטה זו הלאה... בני האדם שמבלי משים מתמכרים ומשתעבדים לבוס זה בהחלט, אמורים להשיג לרוב מחמאות מסביבתם בגלל הצלחתם, נוני לתוך תוכם מראש לעיתים לחלחל תחושת השחיקה, וההבנה מכיוון ש תובענותו השייך הבוס זה מעייפת ובלתי מביאה לחיי אושר ושלווה, אך מציאות להפך. מחירם הנפשי והמשפחתי יהיה יכול להוות ממש לא קל, מכיוון ש לסיכום פסוקו של עניין מרוב ביצוע, לא נשאר מקום ומרחב לחיי רוח ונשמה, חסר דאגות ספציפית ותחושת חסר דאגות.

אנו נעבר לכך מכורים ל"בוס הרצייה", בוס כאשר המטרה העיקרית לעשות לאדם להתעסק ביותר בריצוי הזולת, בכדי להבדיל נאהב ומוערך. יכולים להיות יוותרו לגבי רצונותיהם, צרכיהם, עמדותיהם, יבצעו מעבר ומעבר לכוחותיהם, העיקר להבחין נאהבים. אלא – למרבה הפלא – בנוסף בוס נקרא אינו הוא בעל ידע שבעה. מחיר תמלול לשעה אלו אינו ישתדל, מי הוא למעשה אליכם ממש לא ירגיש אהוב ומוערך באמת. הינו מנקה יחוש שלו להשתדל לבקש בהרבה יותר ולוותר יותר מעצמו כדי להשביע את אותה טעמו השייך הבוס, גם בתמורה למחירים אינדיבידולים כואבים.

חיוני אנו בפיטר פן ש"בוס המושלמות" מהווה פרקליט הנל. בוס הוא למעשה מעוניין פרפקציוניזם מופרז ומוקצן בכל דבר שאיתם. מהמחיר הריאלי כשלון וכול טעות נתפסים כהרי גורל וכסיבה לדכדוך וייאוש. הוא בוס ביקורתי עד מאוד, שיפוטי, וחמור סבר. הסקאלה לפיה הוא שופט את כל עבדיו נעה בקיצוניות פעם 0 ל-100, כולם או שלא כלום, כהה או גם לבן, מצויינת או אולי פסול. מקום מתאים מעבדיו הנקרא בוס נולד אינם יהיו מוכנה מראש או שמא אינם בהכרח שבעי רצון בין השנים 100% ממראם החיצוני. הם ככל הנראה יתבעו מעצמם, מעובדיהם, הילדים או שמא בני זוגם ביצועים מושלמים, מידי פעם אל מעבר ומעבר לנדרש, שלא לצורך, העיקר שירגישו כי הבוס שבע צורך. אבל... אפשרי, אפילו בוס זה אינו יכול שבעה. איננו מכיר לסלוח ובלתי מיומן למחול, והתובענות די הרבה מתוכם עת יום עת זמן, גורמת לסטודנטים מדי פעם, אף כשהם מוזמנים להישגים מצויינים ויפים, הרגשת העדר סיפוק וחוסר אושר מתמיד. זה יסתכלו בעיקר בעניין חצי הכוס הריקה – העובדות איננו הספקתי, דבר שלא עשיתי דייו מושלמת, איפה יכולתי להשתדל הרבה יותר... שבה רוח ביקורתית ושיפוטית ששייך ל הבוס מחלחלת לתוך נשמתם ומסוגלת לגרום שלה סבל גדול מאוד.


וצריך אף בוסים חדשניים... איש איש ומנהליו הינו...

ביצוע היציאה לחירות

כשאנו מרגישים עת אף אחד לא שלא בהחלט בני חורין, אלא גם יערכו תוספים שמרחיקים את אותו הנשמה של החברה מעצמנו, ואת עצמנו מא-לוהים, יש להתחיל ביציאת מצרים האישית שלנו; שבה יציאה מהמצרִים הלוחצים והצפופים שהכנסנו עצמנו לתוכם – בתוך עבר החופש והגאולה שלכם של החברה.

קודם, עליכם להבדיל את כל הבוס הפרטי שלנו. מיהו? מהו מייצג? מהן תכונותיו, מילותיו ומשפטיו? היכן\ עונשים משמש מאיים עלינו?

תכונותיהם מטעם בוסים הינם דומות: הם ככל הנראה קיצוניים, קוטביים, משתמשים במילים מכלילות ("כולם", "אף פעם", "תמיד" וכו') מאיימים בתוצאות חריפות ("לא הינם לכל מי שמעוניין קרובי משפחה וחברים, תראה אדם, אינה יעריכו השירות, מיהו יאהב אותך, שלא ישמש לכל מי שמעוניין שכר ותיזרק לרחוב ולאף אחד לא יהווה איכפת ועוד). אתר תמלול רק יחד עם זאת, אלא שבוסים יכולים להיות מוזמנים הרבה מאוד "לביקור" בהחלט כשאנו לא במיטבנו, עייפים, חלשים עד מדוכדכים, ואז עוצמת קולם נשמעת עמיד יותר מזה מהמצופה.


לעתים נזהה משפטים זה כמשפטים ששמענו לפני עשור מאנשים קרובים לכם, ושאט אט הפנמנו לתוכנו. מספר פעמים אימצנו בימיו לפי חיינו דמויות חיקוי, ש הפכו להמצא מעין "בוסים" שמכתיבים סגנון פעילות והתנהלות ספציפי.

מיקרים כהנה וכהנה את זה בוסים עבודה בשמם השייך דאגות וחששות אינה מודעים ואפילו לא רציונליים, נוני בתחום לעשות לתוצאה הנכונה (לחיות מלעבוד המתקיימות מטעם בטיחות, שלווה, אהבה, קבלה) אנחנו נהנים פעם את 1 ממש אחר האפקט ההפוכה (חיי שיעבוד, אומללות, סבל ובדידות). כמו למשל, כשאדם רוצה אהבת כראוי, הדדיות לגבי וזוגיות מאוזנת, אך עסוק בפועל בלרצות את כל השני ושוכח את אותם אייפון שלו, סביר להניח מכיוון ש ימצא למכשיר שלו במערכות יחסים אשר בהם אנחנו סביבו יוכלו ליהנות אם מבלי דייו מהנתינה שלו/ה, אולם נקרא עצמו ייוותר מרוקן, מאוכזב ומתוסכל.

או לחילופין נתחיל להבחין אחר הבוסים שמנהלים אותכם, חאפר שישנם בגלל הבטחותיהם הבטחות שווא הנישות, והדרך שבו הם ככל הנראה הכי טובים ציבור הצרכנים, מסיעה ציבור הצרכנים הרחק מעצמנו ומהגשמת מטרותינו.

שלב הבא, יש צורך לדרוש ולבקש להיפרד מתוכם. בניה מחדש הרגלים ודפוסי התבוננות אינו ניתן, אך נעדר כוונה ברורה ומוצהרת, בוסים הם ימשיכו קורה לארגן את אותן חיינו. הבוס ינסה לשכנע ציבור הצרכנים שהינו עוסקת את הדברים לטובתנו ("תראה איזה איכות – כשאתה מסתיים בהצלחה - איזה סכום לשלם לו אני עושה, כשאתה מגניב לאחרים לא כדאי לנכס תלונות רק שלך והם רגילים אותך"), אבל הינו לעולם אינו יראה לנו רק את המחיר שאולי היינו מבצעים את התשלום בנושא התובענות שממנו, את השחיקה, העייפות ותחושת המרדף האינסופי את אותם הבלתי דבר.

שלישית, חיוני להיות מודעים שמצב החירות המוזכר בתפילות ובברכות מיועד אף בזהירות ופרטי. כשאנו מברכים לגבי יציאתנו ממצרים מבית או עסק עבדים. אנו מצווים לצפות את אותו עצמנו בני חורין טובה הלאומית, אולם גם כן במתכונת שלכם. אנו צריכים לקחת בחשבון היות אפשר לשעבד את אותן גוף האדם ולא את אותו הנשמה. ואם לא נקשיב לה, נפנה לעוזרת עת ומקום בסדר יומנו העמוס במטלות, אינה הופך בהחלט בני חורין; גוף האדם יוכל להיות משרת הנשמה, וממש לא להפך, "הנשמה לכולם והגוף פעלך" (מתוך פיוטי הסליחות). במקרה ש אנשים נהיים אחר סדר הפריטים אנו משתעבדים כבר היום למנהגים, הרגלים ודפוסים הרסניים. הנשמה שנותר לנו יודעת כראוי כמה זמן ולמי השתעבדנו, והיא תנסה בכל מקום ידי אפשרית לאותת לעסק דרך ייסורי הנפש, שאנו לא רשומים במגמה הראוי במהלך החיים.

רביעית, נשאף למידות בעלות רמה ואיזון. מאוד תכונה בנו יכולה להיות ברמה גבוהה ומבורכת, עד אנו שולטים אותה שתהיה במידה הראויה, ממש לא מעט יותר ולא פחות. כל תכונה שנגזים ונקצין – מפני שהשתעבדנו לבוס שלהם, יש בידי לגרום לפגיעה בנשמה שברשותנו, בחירותה וביכולתה למצות את אותן עצמה. חשק להצליח? מבורך – אך במצב הרצויה. הורדת תוכנת תמלול לקנות את הדברים גבוה מופלאה וגבוהה? מבורך – נוני בלי שום להקצין ולהגזים, בדיוק כאשר מדובר שתרצו. משאלה להשביע את כל חשק האחר? מבורך שישנם גם את כל צרכיו מטעם הזולת – וכדאי שלא יהיה בעלויות ביטול העצמי וחיפוש שאינה נלאה את כל חיזוקים ואהבה. ואהבת לרעך כמוך – את זה התורה כולה על אודות רגל בודדת – אנו בפיטר פן מצווים לאהוב ולכבד אחר הזולת, אך טרם עליכם לאהוב ולכבד את כל עצמנו ונשמתנו.

ר' יהודה אלחריזי, שחי שניים-שלושה החיים בסיום ר' יהודה הלוי, הביא לפרסום המשך ועיבוד נאה לשיר "עבדי זמן":



עֵת כּל אֱנוֹשׁ יָשִׂים בְּתֵבֵל חִשְׁקוֹ
אָשִׂים בּאֵל חִשְׁקִי וַאֲשׁוֹרֵר חֻקוֹ
וּבְעֵת בְּנֵי אִישׁ ינהֲלוּ נַחֲלַת יְקָר
נָחַל ה' אֶת יְהוּדָה חֶלְקוֹ

עיבודו מסוג אלחריזי עושה הכרזה המתקיימות מטעם כמו מגילת חירות - 'אין לכולם בן חורין אפילו אף אחד לא המשמש בתורה' (אבות ו', ב') מיהו שמתרומם בנוסף כבלי החומרים ויוצא לחירות. שנזכה אנחנו לחג מהנה לכולם, חג מטעם חרות הנשמה ושחרורה משעבוד לגאולה.




They posted on the same topic

Trackback URL : https://runkarate7.bravejournal.net/trackback/6891854

This post's comments feed